<h1>יראים סימן קכ"ב</h1>
<h2>דף קלד.</h2>
פרט לא תלקט. תירא את ה' אלהיך ותקיים אשר צוה בפ' קדושים תהיו ופרט כרמך לא תלקט ותנן בפיאה פ"ז [מ"ג], איזהו פרט הנושר בשעת הבצירה וטעמא דכתיב ופרט כרמך [הנושר] בשעה שדרכו (עשיר) [לנשור] והיינו בשעת הבצירה, [והכי תניא בת"כ ופרט כרמך אין פרט אלא הנושר בשעת הבציר] מכאן אמרו היה בוצר עקץ את האשכול והוסבך בעלים ונפל לארץ ונפרט לארץ הרי אלו של בעה"ב ועל הפרט ועוללות ולקט ופיאה שנינו שהספק לעניים. ועל ארבעתם כתיב בקדושים תהיו לעני ולגר תעזוב אותם אני ה' אלהיכם. טעם שהספק לעניים, מפרש בחולין בסוף הזרוע והלחיים [קל"ד א'] אמר ריש לקיש עני ורש הצדיקו צדק משלך ותן לו ומקשינן עלה התם מדתנן גר שנתגייר והיתה לו פרה ושחטה קודם שנתגייר פטור לאחר שנתגייר חייב ספק פטור שהמוציא מחברו עליו הראיה אלמא ספיקא לקולא. ומתרצינן התם טעמא דפרה בחזקת פטורה קיימא קמה בחזקת חיובא קיימא. יש לשאול תיפוק [ליה] דפרה לעשירים קיימי [ולא] לעניים וכתיב עני ורש הצדיקו, אבל עשיר לא כתיב צדק משלך ותן לו, ובמקום דליכא עניים כדאמרינן התם בהזרוע והלחיים והקיבה [קל"ד ב'] לוי זרע בבשור פי' מקום לא הוו עניים למשקל אתא לקמיה דרב פפא א"ל לעני ולגר תעזוב אותם ולא לעורבים ולא לעטלפים, אבל תרומה ומתנות דכתיב בהו נתינה אמרינן התם אע"ג דליכא כהן דשקיל, תרומה שוכר [פרה ו]מביאה במקום כהן [ומתנות] (ו)מעלה בדמים ואוכלם. ונראה לי חלת כהן שהיא אחר האור כדי שלא תשתכח תורת חלה כדאמרי' בבכורות פרק עד כמה [כ"ז א'] אי ליכא כהן לא החמירו להוליכה במקום כהן בחוץ לארץ מאחר דאיכא תרתי לטיבותא חוץ לארץ וכבר הפריש חלת האור דאפילו בארץ מפטרי מידי טבל בחלת האור.
